מהו הפסטיבל הפלורנטיני הגאה?

הפסטיבל הפלורנטיני הגאה הוא פסטיבל קולנוע ותרבות פתוח שנולד מתוך הבנה שתרבות משנה מציאות וכי יצירה להט״בית ראויה להיראות במרכז הבמה - לא בשוליים ולא רק באולמות סגורים, אלא בלב המרחב העירוני.

הפסטיבל מתרחש במרחב הציבורי של שכונת פלורנטין ובדרום תל אביב, ונועד להפוך את הרחוב למוקד תרבותי חי המשלב הקרנות קולנוע, מוזיקה, שיח ומפגש קהילתי. המהדורה הראשונה זכתה להיענות גבוהה במיוחד עם תפוסה מלאה בכל ערבי ההקרנה ויצרה חיבור משמעותי בין קולנוע, קהל ומרחב ציבורי, ומהווה בסיס להתרחבות והעמקת הפעילות בשנת 2026. הפסטיבל פועל מתוך חזון המחבר בין אהבה, גאווה, זהות ושייכות, ומבקש לבסס את דרום העיר כמרחב תרבותי פתוח, מתקדם ומכיל.

הפסטיבל נהגה, הופק, מותג, עוצב ונוהל על ידי גל פרימק נג׳רי, אשר הוביל את כלל ההיבטים הקריאייטיביים וההפקתיים של האירוע בשיתוף פעולה מלא עם המרכז הקהילתי פלורנטין, שליווה ותמך בהפקה. עבורי, זהו חיבור ישיר בין הזהות האישית שלי לבין היכולת המקצועית שלי לייצר פלטפורמה תרבותית משמעותית ורחבת השפעה.

ניהול, שיווק, עיצוב ומיתוג
- מעטפת מלאה -

הפסטיבל קיבל מעטפת מלאה מקצה לקצה.

GPN Studio בנה עבורו שפה מיתוגית שלמה - זהות ויזואלית, צבעוניות, טיפוגרפיה וקו גרפי מגובש שהגדיר את אופי האירוע והציב אותו כפסטיבל תרבותי ולא כערב הקרנה חד־פעמי.

הוקם עמוד אינסטגרם ייעודי, נבנתה אסטרטגיית תוכן, והוצגו היוצרים והסרטים בצורה מדורגת ומעוררת סקרנות.

הניהול הדיגיטלי לא היה רק שיווקי - הוא בנה קהילה סביב האירוע עוד לפני שהמסך עלה.

בנוסף לניהול הקריאייטיבי, נוהלו כל החוזים, התקשורת עם האמנים, לוחות הזמנים וההפקה בפועל.
המרכז הקהילתי של פלורנטין סיפק את התקציב וליווה את ההקמה הפיזית בשטח, תוך שותפות מלאה בתהליך.

האירוע תוכנן כמערכת שלמה - תוכן, נראות, דיגיטל וחוויה בשטח.

עליי - יוצר, במאי, ומפיק

היי! אני גל פרימק נג׳רי, בן 38, יליד תל אביב. הפסטיבל הפלורנטיני הגאה אינו עבורי רק אירוע תרבותי, אלא המשך ישיר לדרך המקצועית והאישית שלי. לאורך כל חיי פעלתי בצומת שבין אמנות, סיפור והפקה - כבמאי, יוצר ואיש קריאייטיב, וכמי שמקים ומנהל סטודיו שמוביל פרויקטים מורכבים משלב הרעיון ועד הביצוע המלא. עבורי, יצירה איננה רק אסתטיקה; היא אחריות. היא היכולת לקחת קול, רעיון או רגש, ולתת להם מסגרת מקצועית שמאפשרת להם להישמע ולהיראות בעוצמה.

בעולם הקולנוע והפרסום למדתי כיצד לבנות נרטיב, כיצד לייצר חוויה שלמה לקהל, וכיצד לחבר בין חזון אמנותי לניהול מדויק. במקביל, הזהות האישית והקהילתית שלי תמיד הייתה חלק בלתי נפרד מהעשייה. אני מאמין שתרבות אינה מתקיימת רק באולמות ובפסטיבלים בינלאומיים, אלא גם ברחוב, בשכונה, במרחב הציבורי שבו אנשים חיים את חייהם.

הפסטיבל נולד מתוך החיבור הזה בדיוק - בין הידע המקצועי שצברתי בהפקות גדולות ומורכבות לבין הרצון לייצר במה מקומית, אמיצה ונגישה ליצירה להט״בית. הוא מחבר בין אהבה, גאווה וזהות לבין תכנון, אוצרות, מיתוג והפקה מוקפדת. הוא מאפשר לי לקחת את כל מה שאני עושה ביום-יום - בימוי, בניית קונספט, יצירת שפה ויזואלית, ניהול צוותים ותהליכים - ולהפנות אותו לטובת קהילה שאני חלק ממנה.

בסופו של דבר, הפסטיבל הוא ביטוי ישיר לאופן שבו אני רואה את העשייה שלי: לא רק לייצר תוכן, אלא לייצר מרחב. לא רק לביים סרט, אלא לבנות פלטפורמה. לא רק לספר סיפור, אלא לאפשר לאחרים לספר את שלהם.